החלטה בתיק סע"ש 13206-09-12

בפניי בקשת המבקשת (הנתבעת) להורות על כימות התביעה ותשלום אגרה כדין ו/או לסילוק על הסף של חלק מרכיבי התביעה.

רקע קצר

1.      המשיבה הגישה תובענה כנגד המבקשת, לתשלום זכויות שונות להן היא זכאית לטענתה, בגין עבודתה במבקשת. לצרכי אגרה העמידה המשיבה את סכום התביעה על סך של 250,000 ש"ח ושילמה אגרה בהתאם לסכום זה.

בסעיף 44 לכתב התביעה עתרה המשיבה (התובעת) לתשלום שכרה החודשי למשך 12 חודשים, אך לא כימתה רכיב תביעה זה.

2.      בבקשתה נשוא החלטה זו טענה המבקשת כי מסך כל רכיבי התביעה שכן פורטו על ידי התובעת עולה כי סכום התביעה הכולל עומד על סך של 300,000 ש"ח, אולם בכותרת כתב התביעה ציינה המבקשת כי סכום התביעה הכולל עומד על סך של 250,000 ש"ח ושילמה אגרה בהתאם לסכום זה. לפיכך עתרה המבקשת כי בית הדין יורה למשיבה לשלם את מלוא האגרה בגין כל הרכיבים הכספיים הנדרשים.

עוד טענה המבקשת כי יש להורות למשיבה לחייב את התובעת לכמת את הסעד הנתבע בסעיף 44 לכתב התביעה כתנאי לבירור התובענה ברכיב זה.

3.      בתשובתה לבקשה זו ציינה המשיבה כי סכום התביעה הועמד על סך של 250,000 ש"ח לצרכי אגרה בלבד ובנוסף כימתה את סעיף 44 לכתב התביעה.

4.      משכימתה המשיבה את הסעד הנתבע בסעיף 44 לכתב התביעה מתייתר הצורך לדון בבקשה לסילוק על הסף.בקשה זו נדחית.

בית הדין לא יורה על מחיקת או דחיית תביעה על הסף, מחמת העדר כימות, מקום בו מדובר בפגם הניתן לריפוי בית הדין יטה ליתן לתובע הזדמנות לתקנה ולא לסלקה מיד על הסף.

5.      המבקשת הגישה תגובה לתשובת המשיבה ובה טענה כי על אף שהמשיבה כימתה את סעיף 44 לכתב התביעה בתשובתה, הרי משסכומה הכולל של תביעת התובעת עומדת על סך של 375,000 ש"ח ואילו המבקשת העמידה את סכום התביעה הכולל על סך של 250,000 ש"ח לצורכי אגרה, הרי שיש לחייב את המשיבה לנקוב בסכום המופחת המדויק הנתבע על ידה בכל רכיב ורכיב.

6.      לפיכך, המחלוקת שנותרה להכרעתי בבקשה זו היא האם על התובעת לכמת כל רכיב ורכיב בהתאם לסכום התביעה המופחת.

נוכח עמדת הפסיקה כפי שתובא להלן, מתייתר הצורך בתגובת המשיבה לפלוגתא זו.

הכרעת דין

1.      המבקשת טוענת כאמור כי יש לחייב את המשיבה לכמת כל רכיב ורכיב בנפרד, לאחר ההפחתה לצרכי אגרה, וזאת מהנימוקים הבאים:

לאור תכלית החיוב באגרה שמטרתו השתתפות הפרט בעלות ההליך המשפטי

ויצירת מנגנון לסינון תביעות סרק.

ההלכה לפיה בית הדין לא יפסוק לתובע סכום העולה על הסכום הנתבע. לגישת המבקשת, המשיבה אינה עומדת על מלוא סכום התביעה אלא תובעת רק חלק מהסכומים שמגיעים לה, ולכן כיון שמדובר במספר רכיבים שונים לא ברור מהו הסכום המקסימלי הנתבע בכל רכיב ורכיב.

עוד טוענת המבקשת כי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון מחייבת את התובעת לכמת כל סעד וסעד בנפרד במטרה למנוע דיון שלא שולמה בגינו אגרה.

2.      תקנה 9 ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כי כתב תביעה צריך לכלול, בין היתר, את שוויה המשוער של התובענה. המטרה היא שהצד הנתבע ידע מראש את גבולות החיוב הכספי שהוא עשוי להתחייב בו.